זוהי מערכת הכתב הבסיסית והפונטית של השפה. היא משמשת למילים יפניות מקוריות, סיומות דקדוקיות ומילות קישור. כל תו מייצג הברה אחת. שליטה בהיראגאנה היא הצעד הראשון וההכרחי לכל מי שרוצה לקרוא יפנית.

מערכת פונטית מקבילה להיראגאנה (אותם צלילים, סימנים שונים). היא משמשת בעיקר לכתיבת מילים שהושאלו משפות זרות (כמו "טלפון" או "אינטרנט"), שמות זרים, ושמות של בעלי חיים או צמחים במדריכים מדעיים.

סימניות שמקורן בסין המייצגות מושגים, רעיונות או מילים שלמות. בניגוד להיראגאנה, כל קאנג'י נושא משמעות. בטקסט יפני רגיל נעשה שימוש משולב בשלושת המערכות, והקאנג'י עוזר להבחין בין מילים שנשמעות אותו דבר אך בעלות משמעות שונה.

This is the basic phonetic script of the language. It is used for original Japanese words, grammatical endings, and particles. Each character represents one syllable. Mastering Hiragana is the first and essential step for anyone who wants to read Japanese.

A phonetic system equivalent to Hiragana (same sounds, different symbols). It is mainly used for writing words borrowed from foreign languages (like "telephone" or "internet"), foreign names, and names of animals or plants in scientific manuals.

Characters originally from China representing concepts, ideas, or whole words. Unlike Hiragana, each Kanji carries meaning. Standard Japanese text uses a combined use of all three systems, and Kanji helps distinguish between words that sound the same but have different meanings.